Pgishah leh ein ketz
[1975]

שירה / Poesia / شعر / A Poem by / Poésie / Runo:
Nathan Alterman [נתן אלתרמן]

לאה לחן / Musica / موسيقى / Music / Musique / Sävel:
Naomi Shemer [נעמי שמר]

מבוצע על ידי / Interpreti / اللاعبين / Performed by / Interprétée par / Laulavat :

1.Chava Alberstein
Album: Like A Wildflower

2.Arik Einstein [אָרִיק אַייְנְשְׁטֵייְן]
Album: Arik Einstein

derekh shtey nekudot [over rak kav yashar echad]
[1972]

שירה / Poesia / شعر / A Poem by / Poésie / Runo:
Yehuda Amichai[ יהודה עמיחי]

לאה לחן / Musica / موسيقى / Music / Musique / Sävel:
Shlomo Artzi[ שלמה ארצי]

מבוצע על ידי / Interpreti / اللاعبين / Performed by / Interprétée par / Laulavat :

1.Nizza Thobi
אלבום / Album : Ein Koffer spricht

2. Shlomo Artzi[ שלמה ארצי]
אלבום / Album : פתאום אחר ימים רבים

Culture is being threatened when all worldly objects and things, produced by the present or the past, are treated as mere functions for the life process of society, as though they are there only to fulfill some need, and for this functionalization, it is almost irrelevant whether the needs in question are of a high or a low order. [Hannah Arendt - Between Past and Future, 1961]

La cultura è a rischio quando tutti gli oggetti e le cose del mondo, prodotti dal presente o... (continua)

[1967]
Yerushalayim shel barzel

מילים / Testo / نص / Lyrics / Paroles / Sanat :
Meir Ariel [מאיר אריאל]

לחן / Musica / موسيقى / Music / Musique / Sävel :
Naomi Shemer [נעמי שמר]

*Zion Karasenti , Yitzhak Yifat, Haim Oshri , 66th Batallion, 55th Paratroopers Brigade

La canzone Gerusalemme di ferro fu la risposta critica di Meir Ariel alla canzone Gerusalemme d’oro
Meir Ariel visse la Guerra dei sei giorni da protagonista, fu paracadutista della 55^ Brigata e partecipò alla conquista di Gerusalemme il 7 Giugno 1967. Da anticonformista qual era volle scrivere la canzone contrapponendola a Gerusalemme d’oro per mettere in risalto gli aspetti oscuri della guerra. Fu polemica accesa con Naomi Shemer
Alle parole oro /Zahav [זהב] , rame / Nechoshet [ נכושת] , luce /Or [אור ] nella canzone di Shemer , Meir Ariel in Gerusalemme di ferro contrappone ferro / Barzel [ברזל]... (continua)

Yerushalayim shel zahav
[1967]

מילים ומוסיקה / Testo e musica / كلمات وموسيقى / Lyrics and music / Paroles et musique /
Sanat ja sävel :
Naomi Shemer

מבוצע על ידי / Interpreti / اللاعبين /Performed by / Interprétée par / Laulavat :

1. Naomi Shemer[ נעמי שמר]

2. Ofra Haza [עפרה חזה]

3. Moscow Male Jewish Cappella

Premessa

Mentre scriviamo, a Gaza i massacri continuano: ventimila morti palestinesi, metà dei quali minori di 14 anni. Non ci sono più parole. Per ora c’è solo un obiettivo per tutti: il cessate il fuoco.
Questa canzone non è certamente proposta per distrarre o, peggio, per sottintendere qualche striminzita razionalità della carneficina e della politica israeliana né per rendere omaggio alle imprese militari in un sito dichiaratamente, nettamente, pervicacemente contrario alle guerre. La presentazione di questa canzone, rievocando i fatti del 1967, vuole invece sollecitare... (continua)

[1982]
Ein Li Eretz Acheret

מילים / Testo / نص / Lyrics / Paroles / Sanat :
Ehud Manor [אהוד מנור]

לחן / Musica / موسيقى / Music / Musique / Sävel :
Corinne Allal [קורין אלאל]

פרפורמרים / Interpreti / فناني الأداء / Performed by / Interprétée par / Laulavat:
Ninet Tayeb [נינט טייב]

Medio Oriente 1982 : le Forze di Difesa israeliane invadono il Libano. E’ l'Operazione Pace in Galilea“. Le stime più attendibili parlano di circa 50mila civili palestinesi e libanesi uccisi, 5.300 combattenti uccisi e 6mila dispersi. Tra i militari israeliani vi furono 654 morti e 3887 feriti.

L’autore Ehud Manor scrisse il testo per denunciare che Israele mandava a morire i suoi giovani in Libano senza necessità. Era spinto anche dal ricordo del fratello Yehuda ucciso nel ’68, durante la guerra di logoramento israelo-egiziana.

Il successo dela canzone è stato trasversale: per gli israeliani di... (continua)

Lechol ish yesh shem
[1974]

שירה / Poesia / قصيدة / A Poem by / Poésie / Runo:
Zelda Schneurson Mishkovsky [זלדה שניאורסון-מישקובסקי]

לחן / Musica / موسيقى / Music / Musique / Sävel :
Hanan Yuval [חנן יובל]

מבצע / Interpreti / اللاعبين / Performed by / Interprétée par / Laulavat:

1. Chava Alberstein
אלבום /Album: Like a Wildflower [כמו צמח בר]

2. Nigunim Chorus

3. Live at Park Avenue Synagogue, Yom Kippur 2021

קוהלת רבה ז׳:א׳:ג׳
תני שלשה שמות נקראו לאדם הזה. אחד שקראו לו, אביו ואמו. ואחד שקראו לו, אחרים. ואחד שקרוי לו, בספר תולדות ברייתו.

Qohelet Rabbah 7:1:3
It is said that each person is called by three names: One, which they are called by their father and mother; one, which they are called by others; and one by which they are called in the records of humankind.

Si dice che ogni essere umano ha tre nomi: uno con cui è chiamato dal padre e dalla madre; uno con cui gli... (continua)

Al Naharot Bavel
[1622]

מילים / Testo / نص / Lyrics / Paroles / Sanat :
תְּהִלִּים / Salmi / سفر المزامير / Book of Psalms / Livre des Psaumes / Psalmien kirja

לחן / Musica / موسيقى / Music / Musique / Sävel :
Salomone Rossi

מבוצע על ידי / Interpreti / اللاعبين / Performed by / Interprétée par / Laulavat :
Alessandro Casari, Emanuele Bianchi, Giovanni Caccamo, Filippo Tuccimei . Dir: Roberto Gini

אלבום / Album / الألبوم / Albumi :
The Songs of Solomon


Statuto delle Nazioni Unite Art.1, para. 2

Sviluppare tra le nazioni relazioni amichevoli fondate sul rispetto e sul principio dell’eguaglianza dei diritti e dell’auto-decisione dei popoli, e prendere altre misure atte a rafforzare la pace universale.

Nota testuale

Il Salmo 137 (136 nella versione greca dei Settanta) è il salmo dell’esilio. Verso la fine del VII sec a.C. il regno di Giuda, retto da Ioachim dal 609 a.C., era... (continua)

hagan habil'adi
[2001]

מילים / Testo / Lyrics / Paroles / Sanat :
Rachel Shapira / רחל שפירא

לחן / Musica / Music / Musique / Sävel :
Chava Alberstein / חוה אלברשטיין

מבצע / Interpreti / Performed by / Interprétée par / Laulavat:
Chava Alberstein / חוה אלברשטיין

אלבום /Album:
Foreign Letters / אותיות זרות


Eden

Il giardino ha una posizione di rilievo nelle culture semitiche. Nelle civiltà mesopotamiche nella lingua ugaritica i significati di lussureggiante, di abbondanza d’acqua erano espressi con *dn. Con edinnu i Sumeri indicarono il territorio pianeggiante tra il Tigri e l’Eufrate. Da una delle due o da entrambe le origini ne discesero in particolare nella lingua sabea (e poi in arabo) la parola Aden (città yemenita) e in ebraico la parola עדן / eden. Per gli approfondimenti dell’etimo ebraico si veda : eden.
Eden sta per... (continua)

שחמט הוא שיר אנטי-מלחמתי עברי מאת חנוך לוין. השיר הולחן בידי אלכס כגן ונכלל בקברט הסאטירי "את ואני והמלחמה הבאה", שהוצג לראשונה באוגוסט 1968, כשנה לאחר מלחמת ששת הימים. בכל כתבי חנוך לוין נכלל השיר בקובץ "מה אכפת לציפור", שנדפס לראשונה ב-1987. השיר התפרסם בביצועה של חוה אלברשטיין, ולאחר מכן זכה לביצועים נוספים.

השיר מדבר לכאורה על משחק השחמט, שבו "חַיָּל שָׁחֹר מַכֶּה חַיָּל לָבָן" ו"חַיָּל לָבָן מַכֶּה חַיָּל שָׁחֹר" (שורות החוזרות בכל אחד משלושת בתיו הראשונים של השיר) אך למעשה מותח ביקורת על השליטים השולחים את החיילים לקרב תוך שהם אדישים לגורלם - בזמן הקרב "הַמֶּלֶךְ מְשַׂחֵק עִם הַמַּלְכָּה" (שורה זו מסיימת כל אחד משלושת בתיו הראשונים של השיר). הבית הרביעי והאחרון מציג את סופו הטרגי של הקרב:

לְאָן הָלַךְ יַלְדִּי, יַלְדִּי הַטּוֹב לְאָן?
נָפְלוּ חַיָּל שָׁחֹר, חַיָּל לָבָן.
לֹא יַחֲזֹר אָבִי, אָבִי לֹא יַחֲזֹר.
וְאֵין חַיָּל לָבָן וְאֵין שָׁחֹר.
בְּכִי בַּחֲדָרִים וּבַגַּנִּים שְׁתִיקָה;
עַל... (continua)

Givat Hatachmoshet
[1967]

מילים / Testo / نص / Lyrics / Paroles / Sanat :
יורם טהרלב [Yoram Taharlev]

לחן / Musica / موسيقى / Music / Musique / Sävel :
יאיר רוזנבלום [Yair Rosenblum]


יְשַׁעְיָהוּ ב
ד וְשָׁפַט בֵּין הַגּוֹיִם וְהוֹכִיחַ לְעַמִּים
רַבִּים וְכִתְּתוּ חַרְבוֹתָם לְאִתִּים
וַחֲנִיתוֹתֵיהֶם לְמַזְמֵרוֹת לֹא־יִשָּׂא גוֹי
אֶל־גּוֹי חֶרֶב וְלֹא־יִלְמְדוּ עוֹד מִלְחָמָה׃

Isaiah 2:4
Thus He will judge among the nations And arbitrate for the many peoples,
And they shall beat their swords into plowshares
And their spears into pruning hooks: Nation shall not take up Sword against nation;
Neither shall they learn war any more.

Isaia 2:4
Egli sarà giudice fra le genti e sarà arbitro fra molti popoli.
Forgeranno le loro spade in vomeri,
le loro lance in falci; un popolo non alzerà più la spada contro un altro popolo,
non si eserciteranno più nell'arte della... (continua)

[1970]
Mishirei Eretz Ahavati

שירה / Poesia / A Poem by / Poésie / Runo:
לאה גולדברג /Lea Goldberg

לחן / Musica / Music / Musique / Sävel:
דפנה אילת / Dafna Eilat

מבוצע על ידי / Interpreti / Performed by / Interprétée par / Laulavat :
1.Chava Alberstein
אלבום / Album : משירי ארץ אהבתי / Songs of my beloved country

2. שרית חדד [ Sarit Hadad]

3. אורה זיטנר [Ora Zitner]

4. רזי בן-עזר [Razi Ben-Ezzer]

5. שרית וינו [Sarit Vino]

Lea Goldberg

Lea Goldberg [ לאה גולדברג‎ ] (Königsberg, 29 maggio 1911 – Gerusalemme, 15 gennaio 1970) è stata una poetessa, traduttrice e scrittrice israeliana in ebraico.
Nata in una famiglia ebrea lituana a Königsberg, all’epoca in Prussia Orientale, oggi in Russia, Lea Goldberg trascorre l’infanzia a Kovno (Kaunas), in Lituania e a Saratov in Russia. Ritornata in Lituania dopo gli anni della Prima guerra mondiale, si... (continua)

Inkubator [Incubator]
[1981]
Testo / טעקסט / Lyrics / Paroles :
Danny Dotan / דני דותן
Musica / מוזיק / Music / Musique :
Eli Abramov / אלי אברמוב
סרט / Film /Movie / Film /
Valzer con Bashir / ואלס עם באשיר / Waltz with Bashir / Valse avec Bachir :
Ari Folman / ארי פולמן
Interpreti / זמרן / Performed by / Interprétée par :
Clique / הקליק
Album / אלבום :
Ima Ani Lo Rotze Lehigamel / אמא אני לא רוצה להיגמל / Mother I don't want to be weaned

Premessa
Una damnatio memoriae o una conventio ad tacendum ? Questa canzone fu pubblicata nel 1981, traccia #6 dell’album citato. Fu rilanciata ventisette anni dopo come parte della colonna sonora del film Valzer con Bachir,ma è come scomparsa dalla circolazione. Basta fare una ricerca su google per rendersene conto. Soltanto pochissime fonti ne citano il nome en passant, in relazione alla colonna sonora di Valzer con Bachir. E’ vano esplorare... (continua)

Yesh matsav
[2017]
yeshmatsav.co.il

מילים: דויד גרוסמן
ניהול אמנותי: שאנן סטריט, יוני רכטר
ניהול מוסיקלי: יוני רכטר
הפקה מוסיקלית: יוני רכטר, עמי רייס
וידאו ארט ובימוי וידאו: מיכל רובנר

1. לרצות: לחן: יוני רכטר, שאנן סטריט, הדג נחש.
עיבוד: הדג נחש, יוני רכטר, שאנן סטריט, עמי רייס.
2. שמיים חדשים: לחן: דניאל זמיר, יוני רכטר, שאנן סטריט.
עיבוד: דניאל זמיר, יוני רכטר, שאנן סטריט, עמי רייס.
3. באור: לחן: ברי סחרוף, יוני רכטר, שאנן סטריט.
עיבוד: ברי סחרוף, יוני רכטר, שאנן סטריט, עמי רייס.
יש מצב / דויד גרוסמן

كلمات : دافيد غروسمان
إدارة فنيّة : شأْنان ستريت، يوني ريختر
إدارة موسيقيّة: يوني ريختر
إنتاج موسيقي : يوني ريختر، عامي رايس
فيديو آرت وإخراج الفيديو: ميخال روبنير

لحن:
1. أن نرغب: يوني ريختر، شأنان ستريت، هداغ نحاش
تنفيذ: هداغ نحاش، يوني ريختر، شأنان ستريت، عامي رايس.
2. سماء جديدة: لحن: دانييل زامير، يوني ريختر، شأنان ستريت.
تنفيذ: دانيئيل زمير، يوني ريختر، شأنان... (continua)

1996
Hamikhtav

Aviv Geffen scrisse questa canzone per l'amico Nir Shpiner, morto in un incidente stradale, ma le canzoni a volte hanno percorsi strani, e acquisiscono un significato superiore a quello per cui sono state scritte.
Il 4 novembre 1995, infatti, Geffen venne invitato a cantare alla grande manifestazione a sostegno del processo di pace e presentò questa canzone. Quella stessa sera Itzhack Rabin fu ucciso. Proprio per questo motivo, "Cry for You" è diventato una sorta di inno nazionale giovanile, e in particolare del movimento "Candela Children".

'Enayin shel hargal
[2012]
Parole di Alona Kimhi
Musica di Izar Ashdot

Izhar Ashdot è una rock star israeliana, tra le più importanti del panorama nazionale, uno di quegli artisti che nel paese tutti amano, dai più giovani ai più anziani. Ha fatto parte della scena culturale israeliana sin dall'inizio degli anni '80 quando ha fondato la band Tislam, e oggi le sue canzoni fanno parte dell'identità nazionale. Tutti in Israele conoscono a memoria almeno una sua canzone.

Ma come ogni altro israeliano, il cantante è anche un cittadino e testimone delle azioni e delle politiche del suo governo e, nel 2012 ha pubblicato un album, la cui title track (che possiamo tradurre "Questione d'abitudine") si apre con i versi "Imparare a uccidere / è una questione di slancio".

Le parole sono una accusa straziante all'occupazione israeliana delle terre palestinesi scritta dal punto di vista di un soldato... (continua)